שנות נעורי היו לי סער אפלולי,
שברק קרני חמה צלח בו לפרקים
הרעם וגשמי העוז המרו לי
הותירו בגני מעט פירות סמוקים.
אך סתיו המחשבות פקד אותי כעת-
עתה יש לישר את פני האדמה,
לגרוף אותה היטב, במעדר ואת,
כי מים בה כרו בורות דמויי-דומה.
ומי יודע אם אויביי, פרחי-חזון,
בחול הרטבובי יזכו למצוא מזון,
לשד-פלאים שבו ישובו ללבלב?
כאב! כאב נורא! הזמן חיים אוכל.
אויבנו האפל, המכרסם בלב,
מדם שנאבד פורח, מתגדל.
שברק קרני חמה צלח בו לפרקים
הרעם וגשמי העוז המרו לי
הותירו בגני מעט פירות סמוקים.
אך סתיו המחשבות פקד אותי כעת-
עתה יש לישר את פני האדמה,
לגרוף אותה היטב, במעדר ואת,
כי מים בה כרו בורות דמויי-דומה.
ומי יודע אם אויביי, פרחי-חזון,
בחול הרטבובי יזכו למצוא מזון,
לשד-פלאים שבו ישובו ללבלב?
כאב! כאב נורא! הזמן חיים אוכל.
אויבנו האפל, המכרסם בלב,
מדם שנאבד פורח, מתגדל.