היא לא מדברת...
היא לא מדברת
איש לא יודע דבר
את עיניה עוצמת ולא נירדמת זה לא נגמר
השם הוא נעמה הכינוי שלה זונה
בגוף היא עוד ילדה בעיניים כבר זקנה
זהו לילה לבן דו משמעי
כבר יומיים בלי שינה ממכונית למכונית
על הפרצוף מבט שפוך חוף תל ברוך
היא עומדת בפיסוק ריח גומי חרוך
היא חייבת להרוויח כסף כמה שיותר
בבית מחכה לה בן קטן מפגר
זהו צחוק הגורל עורק בכי החיים
כל החרא התחיל מלפני יותר מידי שנים
היה נשכב מעליה מפסק את רגליה
אומר לה את יפה ואז חודר אליה
דמעות בעיניים "אבא די זה מספיק"
נשיקה על המצח ובפרצוף שלה כרית
ממנו היא לא תברח זה ישאר לה בפה
הטעם המר של סיגריות וקפה
היא לא מדברת
היא לא מדברת לא משתפת לא אומרת כלום
איש לא יודע דבר
לא מחפשת רחמים בתוך עולם אטום
את עיניה עוצמת ולא נירדמת זה לא נגמר
אז היא הפסיקה לדבר החליטה לוותר
עיניים עצומות חולמות לעוף לתוך עולם אחר
שוב הוא חוזר ואת הדלת סוגר
מחדיר את השנאה את החלומות שובר
אז היא הפסיקה להתקלח אולי הידחה אותו הריח
בכוח למקלחת על רותח הוא פותח
רטובה ואדומה היא בוכה לאלוהים
"אל תבכי ילדתי" המכנסיים שוב יורדים
נעמדה על הרגליים והפסיקה לבכות
לקחה תיק קטן וניגבה את הדמעות
בלי שלום להתראות סנטימנטים רגשות
בבית הזה עדיף למות מאשר לחיות
אז היא תפסה את הרגליים וברחה אל הרחוב
עברו עשר שנים ורק בקבר יהיה לה טוב
היא ילדה שם מטיילת קראה לו לב
כי הבן הוא האח אז אהבה זה הכאב
היא לא מדברת
היא לא מדברת לא משתפת לא אומרת כלום
איש לא יודע דבר
לא מחפשת רחמים בתוך עולם אטום
את עיניה עוצמת ולא נירדמת זה לא נגמר
היא לא מדברת
היא לא מדברת לא משתפת לא אומרת כלום
איש לא יודע דבר
לא מחפשת רחמים בתוך עולם אטום
את עיניה עוצמת ולא נירדמת זה לא נגמר.
היא לא מדברת
איש לא יודע דבר
את עיניה עוצמת ולא נירדמת זה לא נגמר
השם הוא נעמה הכינוי שלה זונה
בגוף היא עוד ילדה בעיניים כבר זקנה
זהו לילה לבן דו משמעי
כבר יומיים בלי שינה ממכונית למכונית
על הפרצוף מבט שפוך חוף תל ברוך
היא עומדת בפיסוק ריח גומי חרוך
היא חייבת להרוויח כסף כמה שיותר
בבית מחכה לה בן קטן מפגר
זהו צחוק הגורל עורק בכי החיים
כל החרא התחיל מלפני יותר מידי שנים
היה נשכב מעליה מפסק את רגליה
אומר לה את יפה ואז חודר אליה
דמעות בעיניים "אבא די זה מספיק"
נשיקה על המצח ובפרצוף שלה כרית
ממנו היא לא תברח זה ישאר לה בפה
הטעם המר של סיגריות וקפה
היא לא מדברת
היא לא מדברת לא משתפת לא אומרת כלום
איש לא יודע דבר
לא מחפשת רחמים בתוך עולם אטום
את עיניה עוצמת ולא נירדמת זה לא נגמר
אז היא הפסיקה לדבר החליטה לוותר
עיניים עצומות חולמות לעוף לתוך עולם אחר
שוב הוא חוזר ואת הדלת סוגר
מחדיר את השנאה את החלומות שובר
אז היא הפסיקה להתקלח אולי הידחה אותו הריח
בכוח למקלחת על רותח הוא פותח
רטובה ואדומה היא בוכה לאלוהים
"אל תבכי ילדתי" המכנסיים שוב יורדים
נעמדה על הרגליים והפסיקה לבכות
לקחה תיק קטן וניגבה את הדמעות
בלי שלום להתראות סנטימנטים רגשות
בבית הזה עדיף למות מאשר לחיות
אז היא תפסה את הרגליים וברחה אל הרחוב
עברו עשר שנים ורק בקבר יהיה לה טוב
היא ילדה שם מטיילת קראה לו לב
כי הבן הוא האח אז אהבה זה הכאב
היא לא מדברת
היא לא מדברת לא משתפת לא אומרת כלום
איש לא יודע דבר
לא מחפשת רחמים בתוך עולם אטום
את עיניה עוצמת ולא נירדמת זה לא נגמר
היא לא מדברת
היא לא מדברת לא משתפת לא אומרת כלום
איש לא יודע דבר
לא מחפשת רחמים בתוך עולם אטום
את עיניה עוצמת ולא נירדמת זה לא נגמר.