.

חימושניגיגי Lyrics

חימושניגיגי הוא אבק מתערבל בשואב. בדותה מגוחכת על מחשבה והגות או מילמול מתבדח וחסר אחריות על נפשו של אדם. מעשה ממוחזר על שליטה ואובדן, התמכרות לעבר, חמדנות וכבוד, המנון להמון ולכוח ופחות מכך. חימושניגיגי הוא שיר חסר אחריות או תירוץ אמיתי לקשקוש תמלילי. אסור לקחת אותו ברצינות ואפשר שכן. תחבקו אותו או תכחישו בקול, הוא ידאה כעוף החול, כי בחימושני שמתגלגל ונסחף אל סופו, נולד החימושני שיבוא במקומו. חסר וצף, עולה וניקטף, לאפלת השואב המוזהב.

----------
(מי רוצה להיות לאוס דה-לוטין?)

חימושניגיגי, חצוציאן וזניח.

שמגגה, עיר עתיקה ונחשבת לקדושה, בחצצאל, מקום משכנה של שושלת חימושניגיגי. עולי רגל וצליינים רבים היו עולים ובאים למקדש בו עומד הקיר הכחול של הכנסמסיה הקדוש. פולחן החימושני משך את ההמון יותר ויותר. העם האמין שהישועה נמצאת בקיר הכחול. כולם רצו לספוג ולו מעט מכוחותיו הגדולים של חימושניגיגי, שלדעת רבים טמונים בקיר.

לא היה איש בחצצאל והמדינות השכנות שלא ביקר במקום או חשב לעלות ביום מן הימים אל הקיר הכחול. אומרים שדי בעצם עמידתך מול הכחול הזוהר כדי שתחוש את עוצמת החימושני זורמת בדעתך ובנפשך. לא מעט האנשים שהתבלעה עליהם דעתם לאחר שספגו חזיונות טרופים. אלה הוצאו מהמקום ממלמלים ומגלגלים עיניים וידיהם אוחזות באוויר קפוצות כאילו רוצות הן לתפוס חבל דמיוני. משם נלקחו לאולם צדדי במקדש שם טיפלו בהם אנשי רוח ומשוררים שתפקידם היה לדלות מה בדיוק הם הרגישו, מה ראו ומי היו, למה. לאחר איסוף החומר החשוב, עברו עליו המשוררים, בתקווה למצוא מסר חדש מחימושניגיגי.

מקהלה: "הקוסם הגדול חצוציאן, הוד מעלותו הנסיך אבוד והמלכה זניח."

חצוציאן, הקוסם הגדול של הכנסמסיה עמד והביט מהחלון אשר בלשכתו. מולו השתרע נופה של שמגגה, ולמטה, בחום המהביל, השתרכו ההמונים בכיכר המובילה למקדש. מאחוריו ישבו הנסיך אבוד ואימו, המלכה זניח. לפניהם עמד האירוע החשוב של הכתרת אבוד למלך. אבוד היה עדיין ילד, רק בן 12, אך לפי המסורת, הוא היה הבא בתור.

מקהלה: "חימושניגיגי בא. חימושניגיגי בא. חימושניגיגי חימושניגיגי חימושניגיגי בא."

בואו נחסל את אבוד. חצצאל תהיה שלנו. כשהעם יקרא חימושני, עוצמתו תזרום רק בנו. חטוטיאן, תשלוט לבטח. נסלק את זניח לנצח. אור כחול יאיר בפתח. אין אויב ואין עוד מתח.

החטוטיאן, אשר ארצם להרים השרופים, הביעו שאיפה לשלוט בחצצאל, ומכיוון שחימושני היה חטוטיאני במוצאו, הם לא בחלו בשום דרך ושיטה. ברחובות הערים, בכיכרות, עמדו האנשים זועקים: "חימושני. חימושני בא." זעקו לעבר הקיר הכחול "חימושניגיגי בא."

מקהלה: "חימושניגיגי בא. חימושניגיגי בא. חימושניגיגי חימושניגיגי חימושניגיגי בא."

המלכה זניח הבינה היטב שהממלכה צועדת לעבר משבר ואפילו מלחמה. מלחמה לא פשוטה בין שני עמים שהם בעצם משפחה אחת. גלי ההגירה לפני כ-200 שנה יצרו בחצצאל מציאות חדשה.
זמנים חדשים עברו על האנשים אשר בשמגגה וכזב, בירתה של חטוטיאן. המלחמה נגמרה ללא מנצחים כדרכה של כל מלחמה. יתרה מכך, האנשים לא זכרו על מה בדיוק נלחמו. המצב הכלכלי היה בכי רע, וברחובות הערים השתרר שקט מוזר. אפילו הקיר הכחול איבד מהזוהר המסנוור שבקע מתוכו והאיר לכל עבר. לפתע הפך הכחול לדהוי. האנשים חדלו מלבוא אל הקיר כשהבינו שדבר לא באמת קורה. היתכן שחימושני מאס בהם ועזב? שושלת חימושני והממלכה דעכו לתוך אפלת השנים. משיחי השקר והמשוררים הגדולים, חצוציאן, אבוד וזניח הבטיחו ניסים ונפלאות ואת עוצמת החימושני שתלד את האדם החדש, אך דבר לא קרה. העם קרס והתפלש בתוך עצמו בשקט.

מקהלה: "חימושניגיגי בא. חימושניגיגי בא. חימושניגיגי חימושניגיגי חימושניגיגי בא."

בוגד ונבגד ביחד ולבד. החרב מזמרת "חימושני, בוא לעד". יחי, יחי, יחי, יחי אני. יחי, יחי, יחי, יחי אני. אני.

מקהלה: "הסרבלים הצהובים לשמגגה מתקרבים. הסרבלים."

חלפו שנים, ובבוקרו של יום לוהט חזו תושבי שמגגה בקבוצת אנשים בסרבלים צהובים. אלה הגיעו למקדש הגדול כשהם מניחים מנוף אדיר מימדים לתוך המקדש. תושבי שמגגה עמדו סופקי כפיים, נאנחים והמומים למראה קבוצת הסרבלים אשר פירקה את הקיר הקדוש חימושני.

מסתבר שלא היו דברים מעולם, וכל אגדת חימושני היא עורבא פרח, ובעצם תעלול פירסומי שניסה להמציא אלוהים חדש מפרסומת לשואב אבק מהפכני, אך ללא הצלחה. ההשקעה הפרסומית הכלכלית האדירה חיסלה את פרויקט חימושניגיגי, חצוציאן וזניח, ולבסוף שקעה בנבכי ההיסטוריה.

מקהלה: "רדד ובניו, מתנה לחג, שואב אבק פנטסטי ונחמד."

האדם ובניו, השואבים 12, איזור התעשיה שמגגה. חייגו עכשיו -1, 5, 6, -2, -2, 5, 5, 5, 4.
מהפח אל הפח והפחת, האויב בשונא בא לקחת. על דת וכבוד המזבח, זדון בהמון מתלקח.
הכל אבוד.

עד עצם היום הזה מסתובבים נוודים ותמהונים שמחפשים את חימושני, חצוציאן וזניח בכל שואב אבק שנקרא בדרכם. הם מאמינים שהפולחן אמיתי, והקיר הכחול ישוב ויזרח בכיכר העיר.
תם אך לא נשלם.

מקהלה: "מי רוצה להיות לאוס דה-לוטין?
חימוש-חימוש-חימוש-חימושניגיגי.
חימושניגיגי בא. חימושניגיגי בא. חימושניגיגי חימושניגיגי חימושניגיגי בא."

(מי רוצה להיות לאוס דה-לוטין?)

----------

מילים: רמי פורטיס
לחן עיבוד והפקה מוסיקלית: פורטיס, סמטנה, שפריר, אגמון

פורטיס: סיפור, שירה וקלידים
עידו אגמון: קלידים, גיטרה ושירה
גיל סמטנה: בס, קלידים ושירה
יובל שפריר: מחשב, קלידים, תופים ושירה
Report lyrics