השאר לי אך זאת את זכר
הדברים שגרמו לי לשעות
אליך, דרכי אלי,
דרכך ועל הכל
את הכאב ואת השמחה,
את כל כאב השמחה
את כל שמחת הכאב
שבשלה, שבשלו
אני מודה ולא אבוש,
שהכל היה כדאי
שהכל היה חיי
גם לשווא, גם לא עכשיו
וכך גם נתכוון ודאי להיות.
הדברים שגרמו לי לשעות
אליך, דרכי אלי,
דרכך ועל הכל
את הכאב ואת השמחה,
את כל כאב השמחה
את כל שמחת הכאב
שבשלה, שבשלו
אני מודה ולא אבוש,
שהכל היה כדאי
שהכל היה חיי
גם לשווא, גם לא עכשיו
וכך גם נתכוון ודאי להיות.