בין אורחת גמלים את מסתירה פניך,
את השיפחה הקנויה הבזויה -
טבעת המלכות שבין אצבעותיך,
כבר לא נותנת כלום מלבד האשליה -
ואין
לאן ללכת...
אל ואמונה כבר לא הולכים ביחד,
את מתנערת ממסורת ומצוות,
האל נטש אותך לקחו אותך כמו שוחד,
את מוכנה עכשיו לשש שנים קשות -
ואין
אין לאן ללכת.
את השיפחה הקנויה הבזויה -
טבעת המלכות שבין אצבעותיך,
כבר לא נותנת כלום מלבד האשליה -
ואין
לאן ללכת...
אל ואמונה כבר לא הולכים ביחד,
את מתנערת ממסורת ומצוות,
האל נטש אותך לקחו אותך כמו שוחד,
את מוכנה עכשיו לשש שנים קשות -
ואין
אין לאן ללכת.